המאמר מוקדש לזכרו של המהנדס צבי המלי שלימד אותנו גם לחשוב ולא רק להיות 'טכנאי מחשבים', כהגדרתו: "Garbage In – Garbage Out תאכיל את המחשב בפסולת – תקבל פסולת".
"אם פעם מהנדס לא חש על מצפונו את משקל הפלדה שהוא הכניס לתוכנית היום אין זה אלא מכה קטנה בכנף." אינג' צבי המלי יהי זכרו ברוך.
הקדמה
דמות ענף ההנדסה בשנים האחרונות חייב רבות לתוכנות אלמנטים סופיים. חישובים מדויקים של מבנים מתקרות פשוטות ועד מבנים מורכבים הפכו פשוטים ומדויקים יותר הודות למהפכה הממוחשבת.
אך במקביל להתקדמות, חלק מתהליך החשיבה עבר מהמתכנן למחשב. לפעמים עד מצב בו חלק גדול מתהליך האנליזה והבנת המבנה כבר לא מתבצע כלל. וקיימת בעיה בבקרת התוצאות של המודלים. אמנם מתכננים רבים מבצעים חישובים ידניים במקביל ומשווים תוצאות מול תוצאות המחשב אך גם זה רק בצורה מדגמית.
המחשב לא תמיד יודע להתריע בפני תכנון לקוי. במידה ונזין הנחה שגויה, המחשב גם הוא יענה בתוצאה שגויה. ולכן יש לוודא שהעבודה עם המודלים מתבצעת בצורה טובה ונכונה וכמות הטעויות במקום בו קשה לאתר אותם תקטן.
מאמר זה אינו שולל עבודה עם תוכנות אלו אך מעלה מספר נקודות למחשבה. העבודה במשרדנו מתבצעת ברובה באמצעות תוכנת Strap של חברת עתיר, הדוגמאות מובאות לתוכנה זו אך יכולות להתבצע גם בתוכנות נוספות ואינם מורידים מיעילותה וחשיבותה של תוכנה זו.
השגיאות מתחלקות לשני סוגים:
- שגיאות בהבנת עבודת התוכנה.
- שגיאות בהרצה.
בשלב ראשון נעסוק בשגיאות בבניית המודל, מכיוון שאלו טעויות הנבנו מניסיון העבר יש להניח שקיימות עוד שגיאות רבות וצריך זהירות רבה בתכנון על בסיס מערכות ממוחשבות בלבד.
חבר: אסף דסברג
civileng.co.il :מקור