קורת וירנדל – שימושים וחישובים

תודה רבה לאינג' יעקב גרושקו על ההסברים.

הקדמה

כאשר קורת בטון מקבלת כוח גזירה מעבר ליכולת הבטון עצמו (Vrd1 או Vrd,c בתקן החדש) התפיסה של הבטון כחתך סדוק כבר לא מאפשרת מושגים כמו זרם גזירה ומאמצי גזירה (τ) אלא מחשבים את הקורה כאגד בו קיימים אלמנטים בעלי כוחות ציריים בלבד (גם בחישוב דחייה בו כן מתייחסים לנוסחא τ=(V×Q)/(I×b) החישוב ידבר על האלמנט המאחד בלבד – מוטות הפלדה, ולא על הבטון). כל ההבנה של מרחק d מפני הסמך, הקטנה βv, וכו' בגזירה ובחדירה נובעה מההבנה של מודל המסבך.

המינימליזם המאפיין את האגד הפלדה המוכר מתקבל הודות לכוחות הציריים העוברים באלמנטים ובכך מקטינים את החתך, גם בקורת בטון ניתן להגדיר סיב מתוח, סיב לחוץ ואלכסונים המתפקדים במתיחה ובלחיצה.

כאשר לא ניתן להפגיש אלמנטים בצמתים בהם ימסרו כוחות ציריים מאד לשני יש צורך בעברת כוחות אלו באלמנטי כפיפה.

בדומה לכך, חיבור אלמנטי אגד כך שצירי האלמנט לא נפגשים בנקדה אחת מכניס את האלמנט לכפיפה שבדרך כלל לא תאפשר יציבות.

כאשר נאלצים לבצע מערכת כזו האגד הופך חלקית למסגרת ונאלץ להתמודד עם כוחות מסוג אחר.

מחבר: אסף דסברג

civileng.co.il :מקור